ישמח משה
ואקברה מתי מלפני (בראשית כג ד), ויענו בני חת וגו' (בראשית כג ה), נשיא אלקים אתה בתוכינו במבחר קברינו קבור את מתך איש ממנו וגו' (בראשית כג ו), אם יש את נפשכם וגו' שמעוני וגו' (בראשית כג ח). הנה יש להבין מה דאמר אברהם מלפני, והם ענו נשיא אלקים, מה זה תשובה. וגם אמרו קבור מתך, כמו שאמר הוא בעבור עצמו ואקברה מתי, ענו לנוכח קבור מתיך, אבל לא אמרו מלפניך כמו שאמר הוא מלפני. וגם יש להבין מה שאמרו אחר כך איש ממנו וגו', וגם מה שחזר אברהם ואמר אם יש את נפשכם לקבור מתי מלפני, הלא דבר הוא. וכבר אמרתי על כונת אברהם באמרו מלפני, במה שאמרתי על פסוק גר ותושב כמבואר למעלה, וכעת לחדש באתי, דהנה אמרו במסכת סנהדרין (דף מ"ו ע"ב) קבורה משום בזיוני או משום כפרה, תא שמע מדאיקבר צדיקים, ואי אמרת משום כפרה, צדיקים לכפרה צריכים, ודאי אין, דכתיב (קהלת ז כ) אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, עיין שם. ושם בתוספת ד"ה קבורה וכו', והאי בזיוני דהכא לאו בזיוני דמת, אלא בזיוני דמשפחתה וכו', עיין שם. והנה איתא בתוספת (מסכת שבת דף נ"ה, ע"ב, ד"ה ארבעה) דכי אדם אין צדיק בארץ וגו', היינו ברוב בני אדם, והנה שרה לא חטאה כלל כמבואר במה שדרשו (ב"ר נ"ח א') בת ק' כבת ך' וכו', ושני חיי שרה (בראשית כג א), כולן שוין לטובה, ואם כן משום כפרה לא נצרכה, לכך אמר ואקברה מתי מלפני, דהיינו משום בזיון דידי, (אחר כך מצאתי במהר"ם א"ש שפירש כדברי, והנאני שכיוונתי לדעת הגדול). והנה שם איבעיא בהספד משום יקרא דחיי או משום יקרא דשכבי וכו', תא שמע ויבא אברהם וכו', ומשני שרה גופא ניחא לה וכו'. והנה דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע, דיש מקום אתי לישב קושית הגמרא משרה, דהנה התוספת בד"ה הספדא כתבו דאפילו הספדא יקרא דחיי, שאני מלך דאיכא בזיון טפי לגביה שלא נספד כהלכה. והנה איתא במדרש (ב"ר מ"ב ה') נשיא אלקים אתה בתוכינו, מלך אתה עלינו שהמליכו אותו עליהם בשובו מהכות המלכים. והנה איתא במסכת כתובות (מ"ח ע"א) תנא כשהוא עולה עולית עמו, אם כן כיון שהיה גם לה דין מלך איכא בזיון טפי, לכך ויבא אברהם לספוד וגו', והנה דעת לנבון נקל דאם אמרינן דחיישינן ליקרא דשכבי בהספד, מכל שכן בקבורה דחיישינן לבזיון דשכבי, וזה ברור. וזה אמרם נשיא אלקים וגו' מלך אתה עלינו, אם כן במבחר קברינו קבור מתך, ואין צריך לומר מלפניך, כי כיון שהיא מתך הוי בזיון למת והבן. וז"ש איש ממנו לא יכלה ממך, דאיתא במסכת סנהדרין (דף כ' ע"ב) כל האמור בפרשת מלך, מלך מותר בו, ואחד מהן שדותיכם יקח (שמואל א' ח יד), אבל אברהם לא רצה בדין מלכות, לכך אמר אם יש את נפשיכם לקבור את מתי מלפני, ר"ל בבחינה זו ולא בבחינת מלך שמעוני ופגעו לי, דאלו בבחינת מלך לא היה צריך לבקש, וטעמו של אברהם שלא רצה בדין מלך, או מפני ענותנותו, או שלא יערער אחר כך אם לא יהיה ברצון טוב, (ועיין עוד מזה לקמן), והבן כל זה כי נכון הוא בס"ד.
אגרא דכלה
ויש לרמוז עוד "בכסף מלא (בראשית כג ט). המילוי של "כסף, דהיינו מילוי כסף כזה כ"ף סמ"ך פ"ה, (כי לפעמים מתמלאות פ"ה בה' והוא מפורסם במקובלים), המילוי לבד כזה ף' מ"ך ה' בגימטריא קמ"ה, הוא שם קדוש מע"ב שמות, והוא מסוגל למלוכה בסוד הק"ם מלכין (דניאל ב כא), ויוסף אמר קמ"ה אלומתי (בראשית לז ז). והנה אברהם המליכוהו עליהם עם עולם, כמו שאמרו רז"ל (ב"ר פמ"ב ה') אל עמק שוה הוא עמק המלך (בראשית יד יז). והנה ממשפט המלוכה שדותיכם וכרמיכם יקח (שמואל א' ח יד), ואמר ברמז "בכסף מלא (כנ"ל), מוכרח ליתן לי ממשפט המלוכה. עוד יש לרמז "בכסף מלא, "כסף "מלא בגימטריא רל"א, לרמז ששם טמונים אנשים שלא נולדו מאשה, רק על ידי צירופי רל"א אלפי ביתות והם אדם וחוה: